לתת למוח לרפא את הגוף – מהפרעות שינה עד לאפקט פלסבו

השינה היא אחת התופעות הפחות מוסברות בחיינו, למרות שאנו זקוקים לה כמעט כמו אוויר לנשימה

אנו מבלים מעל לשליש מחיינו בשינה, אך עדיין מוגבלים בהבנתנו מדוע אנו זקוקים לה ומדוע אנו ישנים.מכיוון שתחום זה עדיין לא נחקר לעומק, קיימות שאלות רבות סביב נושא השינה והקשר שלה לאיכות החיים ותוחלת החיים וכמו כן מהו הקשר של השינה לחיזוק מערכת החיסון שלנו.

השינה היא אחת התופעות הפחות מוסברות בחיינו, למרות שאנו זקוקים לה כמעט כמו אוויר לנשימה.
אנו מבלים מעל לשליש מחיינו בשינה, אך עדיין מוגבלים בהבנתנו מדוע אנו זקוקים לה ומדוע אנו ישנים.
מכיוון שתחום זה עדיין לא נחקר לעומק, קיימות שאלות רבות סביב נושא השינה והקשר שלה לאיכות החיים ותוחלת החיים וכמו כן מהו הקשר של השינה לחיזוק מערכת החיסון שלנו.
השאלות המרכזיות בהן עוסק מחקר זה הן מדוע כשאנו חולים אנו נוטים לישון הרבה? מה קורה למערכת החיסון שלנו במהלך השינה? ומה הקשר בין הפרעות שינה ויכולת התפקוד של מערכת החיסון?
במהלך המחקר התגלה כי הפרעות שינה משפיעות באופן ישיר על תאי הגזע של מערכת החיסון והדם.
תאי גזע אלו מצויים בתוך מח העצם ואחראים על היכולת לייצר מחדש את תאי הדם ואת מערכת החיסון.

כמו כן, מחקר זה בודק מהן ההשפעות קצרות הטווח וארוכות הטווח של הפרעות שינה ואף מרחיב ומעמיק את בחינת הקשר שבו המוח נמצא עם מערכת החיסון.
נקודה נוספת שנבחנה במחקר זה, היא ההשפעה של מעגלים מסוימים במוח על פעילותה של מערכת החיסון באופן המוכר לכולם כ"אפקט הפלסבו".
באופן מפתיע, בתחום זה קיים מעט מאוד מידע על הקשר שבין מערכת החיסון ומערכת העצבים, כאשר במחקר זה אנו מנסים למפות את הקשרים בין מערכת החיסון למערכת העצבים במטרה ליצור בעתיד גישות רפואיות ותרופות חדשות שינצלו את כוחו של המוח לריפוי.
רב הנסתר על הגלוי בתחום זה של חקר תפקיד השינה והקשר שלו למערכת החיסון וליכולות הריפוי שלנו במהלך השינה, אך ככל הנראה בעתיד הקרוב נוכל לצפות להתווספות ידע בעקבות מחקר זה ומחקרים נוספים בתחום.
ייתכן כי בעתיד הלא רחוק שלנו נזדקק לפחות תרופות ובעזרת שיפור התרופות והמצאת תרופות מדויקות ויעילות יותר נוכל פשוט לישון בשקט ולחיות חיים בריאים.

פרופ"מ אסיה רולס הצטרפה כחברת סגל לבית הספר לרפואה ע"ש רפפורט לאחר סיום פוסט הדוקטורט של במחלקה לפסיכיאטריה באוניברסיטת סטנפורד.
עבודתה של פרופ"מ רולס עסקה בהפרעות שינה והשפעותיהן על מערכת הזיכרון.
במהלך עבודת הדוקטורט שלה במכון וייצמן, חקרה פרופ"מ רולס כיצד מערכת החיסון משפיעה על תפקוד המוח וכעת במעבדתה בטכניון היא משלבת בין שני התחומים.
מחקריה פורסמו בעיתונות המדעית המובילה וגובשו לארבעה פטנטים ובנוסף זכתה פרופ"מ רולס בפרסים ובמענקים רבים על מחקריה.