מי הנדס לי את המזון?

השאיפה לשיפור מתוך התבוננות בטבע הקיים קידמה את תחום הנדסת המזון ואת העולם למקומות שבעבר יכולנו רק לחלום עליהם.

כבר במאה שעברה תחום הנדסת המזון תרם לגידול עצום בכמויות המזון שניתן לספק ותרמה לפיתוח מזון בטוח יותר לצריכה ועמיד יותר בפני נזקים, פגעים ותנאים אקלימיים שונים.כיום, בתחילת המאה ה-21 תחום הנדסת המזון מתמודד עם אתגרים חדשים על מנת לייצר התאמות רבות יותר לבני האדם הצורכים אותו.

השאיפה לשיפור מתוך התבוננות בטבע הקיים קידמה את תחום הנדסת המזון ואת העולם למקומות שבעבר יכולנו רק לחלום עליהם.
כבר במאה שעברה תחום הנדסת המזון תרם לגידול עצום בכמויות המזון שניתן לספק ותרמה לפיתוח מזון בטוח יותר לצריכה ועמיד יותר בפני נזקים, פגעים ותנאים אקלימיים שונים.
כיום, בתחילת המאה ה-21 תחום הנדסת המזון מתמודד עם אתגרים חדשים על מנת לייצר התאמות רבות יותר לבני האדם הצורכים אותו.
 
בהתאם לשינויים דמוגרפיים ושינויים בתוחלת החיים שחלו הודות לזמינות רבה יותר של מזון ובהתפתחות הרפואה, נוצרו צרכים שעליהם תחום הנדסת המזון מנסה לענות.
בין שאיפות אלו לשיפורים בתחום הנדסת המזון ניתן למצוא ייצור מזון בריא יותר, שליטה ברמת הנעכלות של רכיבי המזון הנצרכים והתגברות על קשיים בהעברת חומרים פעילים וזמינותם הביולוגית בגוף האדם.
שאיפה נוספת היא הנדסת המזון בצורה שיהיה מסוגל אף לתפקד כרפואה מונעת לטיפול במצבי חולי שונים ועל ידי כך לגרום לשיפור באיכות חיי האדם, בהארכת תוחלת חייו ולספק ערך מוסף מעבר לערכו התזונתי של המזון המהונדס.
 
השאלות העיקריות עמן תחום הנדסת המזון מתמודדות הן כיצד ניתן לצמצם את ההשפעות השליליות על הבריאות ולהרחיב את ההשפעות השליליות והאם ניתן להנדס מזון כך שיענה על צרכי האנושות השונים והמגוונים?
ניתן למצוא במחקריו של פרופ"מ אורי לזמס מהטכניון מחקרים המנסים לענות על שאלות אלו, דרך בחינת העברת חומרים פעילים מהמזון לאדם הצורך אותו, הגברת הזמינות של החומרים הנמצאים במזון לגוף, קצב ואופן פירוק חלבונים ושומנים בגוף האדם ושינוי מבנה הפחמימות המשפיעות על חיידקי המעיים באופן שיוכל להשפיע על בריאות האדם בשלבי חייו השונים.
במסגרת מחקרים אלו, פרופ"מ לזמס ועמיתיו מפתחים ומשתמשים במערכות המדמות את מערכת העיכול וכמו כן בכלים אנליטיים מתקדמים לניתוח התוצאות.
 
כיצד ישפיעו מחקרים אלו על המזון אותו אנו צורכים וכיצד ייראו חיינו בעתיד?

ניתן לשער כי בעתיד הקרוב נוכל כולנו להנות מתוצאות מחקרים אלו שיבטיחו לנו כי המזון שאנו צורכים לא רק מספק לנו את הערך הקלורי והתזונתי, אלא גם מתאים לנו בדיוק לפי הגיל שלנו ומצבנו הבריאותי האישי.
כמו כן, ניתן לשער כי כמות התחלואה תרד בקרב אוכלוסיית בני האדם בעולם וכי יהיו אלטרנטיבות מוצלחות יותר למניעת מחלות, להתמודדות עמן ולנטילת תרופות וכתוצאה מכך נוכל לחוות שיפור ברמת החיים ועלייה בתוחלת החיים.
 
פרופ"מ אורי לזמס בוגר הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, סיים את הדוקטורט בנושא שימוש ברכיבי עמילן כמערכות ננו-אנקפסולציה לשחרור מבוקר של חומצות שומן פעילות.
במהלך לימודיו לדוקטורט זכה להכרה כאחד מהדוקטורנטים המצטיינים באירופה ובמלגות הצטיינות רבות ומיד עם תום לימודיו החל השתלמות בתור דוקטורנט בפיתוח פורמולציות מזון חדישות במחלקה למדעי המזון באוניברסיטת מסצ'וסטס בארה"ב.
בשנת 2010 שב לטכניון כחבר מהסגל האקדמאי והקים את "המעבדה לכימיה של מזון וחומרים פעילים", העוסקת בחקר הקשר המשולש שבין עיבוד מזון, מבנה המזון ונעכלותו.